לאה ברסקי

לאה ברסקי

כ"ה כסלו תרע"ד - י"א תשרי תשס"ו
14/10/2005 - 24/12/1913

לאה ברסקי לבית רוכוורגר


לאה נולדה בכפר קוזמין שבאוקראינה בת בכורה לרב לוי יצחק רוכוורגר ולאשתו נחמה לבית קליינער-שוחט. עוד בהיותה ילדה קטנה עקרה משפחתה לבסרביה  והקשר עם המשפחה המורחבת שנותרה באוקראינה נותק.

בבסרביה התיישבה המשפחה בכפר ברוויצ'ה שם שימש אביה כמנהיגה הרוחני – דתי של  של הקהילה.  האוירה בבית היתה ציונית וכל אורח מארץ ישראל התקבל שם בחום ובאהבה.

בגיל 12 נשלחה לקישינוב להמשך לימודים בבית ספר מקצועי, שם היא מצטרפת לתנועת השומר הצעיר. בתנועה היא מתבלטת בלהט אמונתה בציונות ובסוציאליזם, ביושרה וביכולתה לקבל החלטות אמיצות. עד מהרה היא הופכת לדמות משפיעה ומוערכת ובגיל 19 היא נשלחת  להכשרה חקלאית ביאסי שברומניה כחלק מקבוצה שעתידה להקים בהמשך את גרעין "במעלה" .
מכאן הדרך קצרה לעליה ארצה.

באוגוסט 1933 היא מגיעה לנמל חיפה ומשם נשלחת ע"י מוסדות התנועה לקבוץ "מלט" (היום שריד) כדי להמתין עד עלייתם של שאר חברי הגרעין שלה.

ב – 1934 עולים חבריה לגרעין וביחד הם מתיישבים ליד המושבה מגדיאל. לאה היתה מספרת שכדי להתפרנס עבדו חברי הגרעין עבודת פרך בפרדסים שבאזור ובמשק בית. לה עצמה יצא שם של כובסת מצויינת ונשות המושבה עמדו אצלה בתור..,
את היחס המשפיל ושכר הרעב שקבלו חברי הגרעין תמורת עבודתם מאנשי המושבה לעולם לא שכחה והרגישות ל"עבודה שכירה" ליוותה אותה כל חייה. עם זאת תמיד דברה בגעגועים ובאהבה על תקופה זו , שהיתה מלאה בפעילות אידיאולוגית (הקמת קיני השומר הצעיר בקרב צעירי המושבות שבאזור) וחברתית תרבותית כאחת.  

ב – 1939 נישאה לשמחה ברסקי ושנה לאחר מכן נולדו בנותיהם התאומות נירה וזיוה. 6 שנים מאוחר יותר נולדה בתם השלישית אביגיל  והקן המשפחתי הושלם.  הבית שהקימו הפך עם השניים לאבן שואבת לבנות ולנכדים שנולדו, אך שלמות זו נקטעה ב – 1975 עם מותו הפתאומי של שמחה והוא בן 64 שנים בלבד. את הכוח להתגבר על האסון שאבה לאה משגרת היום יום. דבקה בעבודתה והמשיכה לטפח את המשפחה והבית, ששימש עד לפטירתה מקום של עליה לרגל לכל משפחתה המסועפת ולחברים הרבים שהקיפוה.

בשנת 1943 הוחלט בקבוץ להטיל על לאה את האחריות על בית התינוקות. במשך ארבעים וחמש שנים עבדה לאה כמטפלת התינוקות  בקבוץ דליה והייתה האוטוריטה והסמכות הבלעדית בכל הנוגע לטיפול בתינוקות בשנתיים הראשונות לחייהם ואף מעבר לכך. יכולתה לאבחן נכונה בעיה בריאותית בתינוק ולעמוד על כך כי יקבל את הטיפול נכון, הצילו לא אחת חיים. עבודתה התאפיינה בלהט של התמסרות במישור הרעיוני והמעשי, מחד, וגמישות ויכולת להכיר בצדקת החידושים וברוח הזמן, מאידך.  

הידע המקצועי והרפואי שצברה והיכולת להקשיב ליולדת ולהבין את צרכיה הפכו אותה לכתובת ליעוץ, הדרכה ואבחנה רפואית במשך שנים רבות (גם לאחר שלא עבדה כבר בפועל בבית התינוקות).  

במקביל לעבודתה בבית התינוקות המשיכה לאה לקחת חלק בבניית הקבוץ ופעלה רבות גם בתחומים הכלכליים והחברתיים. כך למשל דחפה (ואף הצליחה)  בראשית שנות החמישים , לבניית שיכון הולם להורי החברים שהגיעו לקבוץ לאחר השואה וזאת בתקופה בה מרבית חברי הקבוץ גרו עדיין בצריפים ללא שרותים..

בנוסף כיהנה כל השנים  בתפקידים ציבוריים שונים בקבוץ וריכזה את פעילותן של ועדת רבות. בין היתר ו. התרבות, ו. הבריאות, ו. החברים ועוד. במשך שנים רבות כיהנה גם בועדת החברה, שחבריה נבחרו תמיד בקפידה רבה בשל התפקיד הדיסקרטי והעדין שמלאה .

מעורבותה בנעשה בקבוץ נמשכה לאורך כל השנים.  וכך, על אף אמונתה הנלהבת בערכי היסוד של הקבוץ ובחינוך המשותף, ידעה לשאול ולמדה להבין את דרישת הדור הצעיר לשינויים ואף תמכה בתהליכי השינוי שעבר הקבוץ.

ב – 14 לאוקטובר 2005 , כחודש לפני יום הולדתה ה – 93, נפטרה לאה בשיבה טובה מוקפת חברים, ידידים ומשפחה אוהבת.

יהי זכרה צרור בספר החיים של קבוץ דליה ובלבם של אוהביה.לאה ברסקי לבית רוכוורגר
נולדה ב – 24.12.1913
נפטרה ב – 14.10.2005

לאה נולדה בכפר קוזמין שבאוקראינה בת בכורה לרב לוי יצחק רוכוורגר ולאשתו נחמה לבית קליינער-שוחט. עוד בהיותה ילדה קטנה עקרה משפחתה לבסרביה  והקשר עם המשפחה המורחבת שנותרה באוקראינה נותק.

בבסרביה התיישבה המשפחה בכפר ברוויצ'ה שם שימש אביה כמנהיגה הרוחני – דתי של  של הקהילה.  האוירה בבית היתה ציונית וכל אורח מארץ ישראל התקבל שם בחום ובאהבה.

בגיל 12 נשלחה לקישינוב להמשך לימודים בבית ספר מקצועי, שם היא מצטרפת לתנועת השומר הצעיר. בתנועה היא מתבלטת בלהט אמונתה בציונות ובסוציאליזם, ביושרה וביכולתה לקבל החלטות אמיצות. עד מהרה היא הופכת לדמות משפיעה ומוערכת ובגיל 19 היא נשלחת  להכשרה חקלאית ביאסי שברומניה כחלק מקבוצה שעתידה להקים בהמשך את גרעין "במעלה" .
מכאן הדרך קצרה לעליה ארצה.

באוגוסט 1933 היא מגיעה לנמל חיפה ומשם נשלחת ע"י מוסדות התנועה לקבוץ "מלט" (היום שריד) כדי להמתין עד עלייתם של שאר חברי הגרעין שלה.

ב – 1934 עולים חבריה לגרעין וביחד הם מתיישבים ליד המושבה מגדיאל. לאה היתה מספרת שכדי להתפרנס עבדו חברי הגרעין עבודת פרך בפרדסים שבאזור ובמשק בית. לה עצמה יצא שם של כובסת מצויינת ונשות המושבה עמדו אצלה בתור..,
את היחס המשפיל ושכר הרעב שקבלו חברי הגרעין תמורת עבודתם מאנשי המושבה לעולם לא שכחה והרגישות ל"עבודה שכירה" ליוותה אותה כל חייה. עם זאת תמיד דברה בגעגועים ובאהבה על תקופה זו , שהיתה מלאה בפעילות אידיאולוגית (הקמת קיני השומר הצעיר בקרב צעירי המושבות שבאזור) וחברתית תרבותית כאחת.  

ב – 1939 נישאה לשמחה ברסקי ושנה לאחר מכן נולדו בנותיהם התאומות נירה וזיוה. 6 שנים מאוחר יותר נולדה בתם השלישית אביגיל  והקן המשפחתי הושלם.  הבית שהקימו הפך עם השניים לאבן שואבת לבנות ולנכדים שנולדו, אך שלמות זו נקטעה ב – 1975 עם מותו הפתאומי של שמחה והוא בן 64 שנים בלבד. את הכוח להתגבר על האסון שאבה לאה משגרת היום יום. דבקה בעבודתה והמשיכה לטפח את המשפחה והבית, ששימש עד לפטירתה מקום של עליה לרגל לכל משפחתה המסועפת ולחברים הרבים שהקיפוה.

בשנת 1943 הוחלט בקבוץ להטיל על לאה את האחריות על בית התינוקות. במשך ארבעים וחמש שנים עבדה לאה כמטפלת התינוקות  בקבוץ דליה והייתה האוטוריטה והסמכות הבלעדית בכל הנוגע לטיפול בתינוקות בשנתיים הראשונות לחייהם ואף מעבר לכך. יכולתה לאבחן נכונה בעיה בריאותית בתינוק ולעמוד על כך כי יקבל את הטיפול נכון, הצילו לא אחת חיים. עבודתה התאפיינה בלהט של התמסרות במישור הרעיוני והמעשי, מחד, וגמישות ויכולת להכיר בצדקת החידושים וברוח הזמן, מאידך.  

הידע המקצועי והרפואי שצברה והיכולת להקשיב ליולדת ולהבין את צרכיה הפכו אותה לכתובת ליעוץ, הדרכה ואבחנה רפואית במשך שנים רבות (גם לאחר שלא עבדה כבר בפועל בבית התינוקות).  

במקביל לעבודתה בבית התינוקות המשיכה לאה לקחת חלק בבניית הקבוץ ופעלה רבות גם בתחומים הכלכליים והחברתיים. כך למשל דחפה (ואף הצליחה)  בראשית שנות החמישים , לבניית שיכון הולם להורי החברים שהגיעו לקבוץ לאחר השואה וזאת בתקופה בה מרבית חברי הקבוץ גרו עדיין בצריפים ללא שרותים..

בנוסף כיהנה כל השנים  בתפקידים ציבוריים שונים בקבוץ וריכזה את פעילותן של ועדת רבות. בין היתר ו. התרבות, ו. הבריאות, ו. החברים ועוד. במשך שנים רבות כיהנה גם בועדת החברה, שחבריה נבחרו תמיד בקפידה רבה בשל התפקיד הדיסקרטי והעדין שמלאה .

מעורבותה בנעשה בקבוץ נמשכה לאורך כל השנים.  וכך, על אף אמונתה הנלהבת בערכי היסוד של הקבוץ ובחינוך המשותף, ידעה לשאול ולמדה להבין את דרישת הדור הצעיר לשינויים ואף תמכה בתהליכי השינוי שעבר הקבוץ.

ב – 14 לאוקטובר 2005 , כחודש לפני יום הולדתה ה – 93, נפטרה לאה בשיבה טובה מוקפת חברים, ידידים ומשפחה אוהבת.

יהי זכרה צרור בספר החיים של קבוץ דליה ובלבם של אוהביה.