יצחק ליכט- לאתר

יצחק ליכט

22/03/2002 - 25/04/1916

סיפור חייו של אבא

נולד ב- 25 לאפריל 1916 בעיר וורנה שבליטא, להוריו יחזקאל ונחמה.

משפחתו היתה מה"מתנגדים" , שעודדו השכלה רחבה ומגיל צעיר למד עברית וידע את השפה על בוריה.

 בגיל 11 נשלח ללמוד בבית הספר התיכון שבעיר קובנה ושם גם החל את לימודיו האקדמיים.

בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", כחניך וכמדריך, ואף היה בין מנהיגי התנועה בליטא.

כאשר  קדרו שמי אירופה, נשלח יצחק לעודד עלייה וללמד עברית בקינים שונים של "השומר הצעיר".

כך הגיע לברלין ושם פגש את חניכי "השומר הצעיר", שיותר מאוחר הקימו את קיבוץ דליה, ואליהם נקשר במיוחד.

כשסכנה ריחפה מעל ראשו, הוא הוברח מברלין לג'נבה  בשוויצריה, וגם שם פגש את חניכי התנועה, שהצטרפו לגרעין הברלינאי עם עלייתם ארצה.

המסגרת פעילותו זו הגיע אף למילנו ולעיר קומו שבאיטליה, ושהה שם כשנה בפעילות ציונית ותנועתית.

כשהגיע לארץ, הצטרף לחבורת השומרים מברלין וג'נבה, ויחד איתם עלה להתיישבות בקיבוץ דליה במאי 1939, כשהוא מביא איתו את רעייתו שלומית, אותה הכיר עוד בליטא.

שלומית עלתה לארץ לפני יצחק, בשנת 1936, עם קבוצת שומרים שייסדו מאוחר יותר את קיבוץ רמת השופט.

בשנת 1943 מגוייס יצחק ע'י הש'י ("שירות ידיעות" – קודמו של "המוסד") לפעילות מיוחדת באלכסנדריה שבמצרים, תחת שם בדוי, ונמצא שם עד 1945.

לאחר מלחמת העולם השניה, מתברר ליצחק גודל האסון שבו נספו כמעט כל בני משפחתו.

שתי אחיותיו – לאה ושרה שרדו. לאה נשארה בליטא ושרה עלתה לארץ עם מוניה, בעלה, ופה נולדו שתי בנותיהן – נחמה וציפי. יצחק היה בקשר הדוק עם אחיותיו ומשפחותיהן.

עם הגעתם של צעירים מאירופה שלאחר המלחמה, במסגרת "עלית הנוער" – יצחק מתמנה למחנך בחברות הנוער שהגיעו לדליה, ורואה בחינוך ובטיפול באותם נערים, שנעוריהם אבדו במלחמה – שליחות עליונה.

בשנת 1952 יוצאים יצחק ושלומית ובנותיהן עידית ודינה, לשליחות תנועתית בסנטיאגו שבצ'ילה. אלו היו שנים של עלייה ציונית גדולה ועלייה של גרעינים רבים של "השומר הצעיר" לארץ, ובין הקיבוצים שחיים בהם חניכיו – עמיר, דביר, עין דור, עין החורש, מעברות ועוד..

לאחר חזרת המשפחה מהשליחות , בשנת 1955, יוצא יצחק ללימודים באוניברסיטה שבירושלים, אותם מסיים בהצטיינות.

עם סיום הלימודים מתחיל יצחק ללמד במוסד החינוכי הרי אפרים ומשמש כמורה ומחנך ואף המנהל הפדגוגי של המוסד.

לאחר שנים רבות בחינוך, יצחק משנה כיוון ועובר לעבוד בהנהלת החשבונות של מפעל "ארד", ומגלה עניין רב בעבודתו זו.

עם  יציאתו לגימלאות, ממשיך יצחק בעבודה, והפעם ב"מערכת", ועוסק בעיקר בתירגום, כשהוא מאושר בעבודתו זו, המאפשרת לו קריאה ולימוד בתחומים רבים.

יצחק היה איש משפחה למופת – אהב בכל ליבו את אשתו שלומית, את ילדיו – עידית, דינה ובני, את נכדיו טל, ערד, יעלה ועופרי (של עידית ואבירם), מיליה, אוריה ודידי (של דינה ורוברט) ועמיתי, יוני, ויואבי (של בני וג'וס) ואת ניניו נריה ונצר – (בניהם של טל ואלדד)

יצחק נפטר ב- 22 למרץ 2002 ובני, בנו,ב- 9 למאי 2014

 

יהי זכרם האהוב מאד – ברוך.

 

עידית