עקיבא סטרוסטינצקי

עקיבא סטרוסטינצקי

25/03/2008 - 18/03/1915

עקיבא נולד להוריו משה ועדה, בעיר קישינב ברוסיה. הבית היה דתי מאוד, ובגיל 5 הוא החל ללמוד ב"חדר" עם מלמד. בגיל 6 עבר עקיבא ללמוד בבית הספר היהודי דתי "מגן דוד". כבר מקטנות היה קשור מאוד לאחיו הבכור איציק, עד שהמבוגרים כינו את עקיבא בשם "איציקל" (איציק הקטן).

בהיותו בן 14 (שנת 1929) התפקר, הסיר את הכיפה מראשו, והצטרף לתנועה החילונית-ציונית "השומר הצעיר".

בגיל 16 (1931) התמנה לראש קן השומר הצעיר בעיר אורייב. סמוך לגיל 18 (1933) הוא יצא להכשרה בחוות "החלוץ" בעיר יאסי, כהכנה לחיים חלוציים בארץ-ישראל. הוא פגש בהכשרה את פיקא, אותה כבר הכיר בקן השומרי בקישינב.

בינואר 1935 נישאים פיקא ועקיבא, ובספטמבר 1935 נקשרת האונייה שעל סיפונה נמצאים חלוצים רבים ובהם גם הזוג הצעיר, לרציף בנמל חיפה.

הם מצטרפים לחברי ההכשרה שלהם "במעלה" שנמצאים במגדיאל.

הם ממתינים עם כולם לאישור מהמוסדות להקמת ישוב קבע. בשנים

1939-1935 עוסקים החלוצים החרוצים בכל עבודה אפשרית כדי להתקיים.

 

1936 - עקיבא מצטרף לארגון "ההגנה" ובהמשך עובר קורס מפקדי כיתות.

 

1 במאי 1939 - קיבוץ דליה עולה עלה הקרקע בשיטת "חומה ומגדל". עקיבא ופיקא נמנים על המייסדים. איציק אחיו שהיה גם הוא בין מייסדי הקיבוץ, התגייס לפלמ"ח ונהרג ביוני 1946 ב"ליל הגשרים" בגשר הזיו.

 

עקיבא רוצה להיות חקלאי ובוחר להיות רפתן. בשנת 1940 מוקמת הרפת הדלייתית עם הרפתן עקיבא. הוא מצטרף גם למזכירות התאחדות מגדלי בקר ומתמנה לגזבר שלה.

1947 - עקיבא עוסק בהפקת כינוס המחולות השני בדליה.

1948 - מתגייס לצה"ל, עובר קורס קצינים, ובהמשך גם קורס מ"פים, ומפקד על פלוגת חיילי מילואים. מאוחר יותר מתמנה לסמג"ד. לאחר שנות שירות ארוכות במילואים, משתחרר סופית מצה"ל בשנת 1965 בדרגת רב-סרן.

1953 - מתנדב לסייע לקיבוץ נירים, שנפגע קשות בהפגזות המצרים והרפת שלו נפגעה ונהרסה.

1955-1954 - מרכז המשק בדליה.

1956 - מתגייס לעזרת קיבוץ הראל ומשמש בו כמרכז המשק.

ענף הרפת בדליה נסגר, ומאוחר יותר עקיבא בוחר במקצוע חקלאי אחר: מטעים. הוא משתלב בצוות, ומטפל במטעי התפוחים, האגסים והשזיפים.

1958 - אחראי ומפיק את פסטיבל המחולות הרביעי של דליה, המציין עשור למדינה.

1959 - נשלח על ידי הקיבוץ לנהל את מפעל "וייגרט" שבמפרץ חיפה.

1976 - יוצא לנהל את מחלקת ההספקה של ספרית פועלים ואת החנות ב"אלנבי 73".

1978 - נכנס לפרויקט האנציקלופדיה העברית, רוכש מטעם ספרית פועלים

את הזכויות עליה, ויוזם הוצאה מעודכנת של פסגת הידע והדעת בשפה העברית, והפעם כמהדורה של ספרית פועלים. ארבע שנים מחייו הקדיש להגשמת מטרה זו. המהדורה החדשה הופכת למקור ההכנסות העיקרי של ספרית פועלים ואף מוסיפה לה יוקרה מקצועית.

ב-1987 נסע לארה"ב והעניק בעצמו לספרית הקונגרס בוושינגטון סט של כרכי האנציקלופדיה במהדורת ספרית פועלים.

 

31 ביולי 1988 - נפצע קשה בתאונת דרכים. איבד יד ועין, השתקם בצורה מופלאה וחזר לתפקוד מלא ועצמאות מלאה.

 

1989 - עובד במחלקת הביטוח של "זהר דליה" ופועל בין היתר מול המדען הראשי של משרד המסחר והתעשייה (התמ"ת).

 

1995 - מחליט להקדיש את עצמו לטיפול ברעייתו פיקא, במחלתה הממושכת.

5 בדצמבר 1997 - פיקא נפטרה והובאה למנוחות בקיבוצה דליה.

עקיבא מחליט שהילדים, ועוד יותר הנכדים, הם מרכז חייו ובוחר להקדיש להם את זמנו, כוחותיו ואהבתו.

 

ג' בניסן תשס"ה, 12 באפריל 2005 - אבא-סבא עקיבא חוגג 90 אביבים עם משפחתו הרחבה, חברים ומוזמנים רבים.

 

עקיבא היה אדם עתיר כישרונות ויכולות. איש כלכלה וכספים, איש ספר. חקרן, למדן, תלמיד חכם שבקיא במקורות ובעולם הדתי, וחילוני גמור. הוא פעל ללא לאות למען הפרט והכלל, לקח על עצמו משימות ציבוריות גדולות, שימש כמגשר ומפשר, אך יותר מכל נגעו ללבו החלשים והחולים שבקיבוץ. הוא עזר וטיפל בבעיותיהם, לחם למענם מול הקיבוץ, מול מוסדות במדינה, ולא ויתר. הצדק האנושי היה חשוב ומשמעותי ביותר עבורו. העקשנות שאפיינה אותו, אופיו החזק והאמונה שהמאבק צודק, נשאו פרי. אנשים רבים אמרו: "עקיבא  כל כך עזר לי. הוא פשוט הציל אותי".

 

עקיבא נפטר ב-25 במארס 2008 מדום לב בשנתו, בביתו שכה אהב, והובא למנוחת עולם באדמת דליה.