מרצ'ל

מרצ'ל (משה) אלעזר

4/9/2015 - 2/1/1920

דברים שהגר קראה על הקבר:

אבא שלנו, (כיסו בשבילי), הוא אבא גדול, חזק,  הכל הוא יכול.

כוכבים מהשמים הוא קטף למעננו, הפך העקוב למישור בשביל בנותיו.  בחיבוק שלו החם וחזק, הקיף אותנו, את חתניו, נכדיו וגם ניניו.

אוהב חיים, אוהב טבע, טיולים, אוהב נשים – נשים אהבוהו.

גומע את החיים בלגימות גדולות, בטוח בדרכו ונאמן לה. אוהב מוסיקה, היה מהמהם שירים עבריים ממש על ערש מותו. רק תמול שלשום, כששירה שרה באזניו את השיר האהוב עליו – קסם על ים כנרת, הוא הצטרף אליה בשירה.

הילה ענקית של אהבה אפפה את אבא שלנו כל ימיו. אנחנו, הבנות, ילדינו, ונכדינו (ניניו) סבבו אותו , חבקו ונישקו גם כשהנשימה קשתה עליו, גם כשהתקשה לפקוח את עיניו. עד שיצאה נשמתו בזרועותיו של רודל שלנו, הנאמן היקר.

אבא שלנו היה מיוחד. כן, אבא הכי בעולם.  כל אחת מאתנו, שלוש בנותיו, הייתה בטוחה שהיא הבת המועדפת עליו. כך גדלנו כמו היינו בנות יחידות. על כנפיים נשאנו.

האהבה לאבא חיה בליבנו ותחיה כנראה גם אם אבא (כיסו) כבר שם, בעולם שכולו טוב.

נורית