רפי פרץ

רפי פרץ

31/1/2012 - 3/10/1942

רפי אהובי,

לא כך חשבתי שחייך ייגמרו וגם חיינו המשותפים במשך כ-45 שנה ויותר.
קשה לי שלא הצלחנו אני וכוחות הרפואה לעזור לך בעת מצוקתך. אתה שהצלחת להתגבר על קשיים רבים בחייך, לא עמד לך כוחך להתגבר על המחלה האחרונה, למרות שאת הטיפולים הקשים שעברת, עברת בגבורה - רק חזרנו מטיפול ארוך וכבר היית בשדות לראות מה קורה?

בזמן הטיפולים ניהלת את העבודות דרך המחשב ודרך הטלפון, וכמו כן אמרת ששנה מוצלחת כמו השנה האחרונה לא הייתה בפלחה כבר שנים.
היית אבא ובעל נפלא ואוהב, דאגת לילדינו כמו "אימא פולנייה" גאה, כמו שאמרנו שנינו: "ילדים גדולים דאגות גדולות".

אהבה נוספת הייתה הצילום ויעידו על כך התמונות שתלויות בביתנו.
רצית תמיד את הטוב ביותר למשפחה ולבית וידעתי שיש מי שדואג לכולנו.
אבל אהבת חייך לאחר המשפחה ולפעמים לפניה, הייתה הפלחה שבה עבדת כמעט יובל שנים. השדות עשו לך רק טוב וגם בימים האחרונים, בזמן שהיית בבית החולים, דאגת לריסוסים ולדישונים, שלחת את חבריך שיבדקו מה נבט, מה מצב השדות ולפי זה קבעת את הטיפולים הדרושים.

רפי אהובנו, חבל לי, לבנים ולבנות שכך הסתיימו חייך כי העתיד עוד היה לפניך.

לא נשכחך לעולם.

 

אוהבים ומתגעגעים מאוד-מאוד,

ניצה, גל, גיא, צור, רן, גלית וטל.