זהבה טפר

זהבה טפר

13/2/2013 - 25/8/1918

אימא שלי, אחת ויחידה לי, תודה.

תודה שהיית לי למגן והצלה במלחמה הנוראה ההיא, רק שתינו; ששמרת עליי ולא ויתרת, למרות ועל אף הכול.

תודה שהיית לצדי ובעדי, בשנים ארוכות  בהן עברת תהפוכות וקשיים רבים.

תודה  על האהבה ללא תנאי, לי ולבחירות שעשיתי בחיי.

תודה על מידותייך המופלאות – העדינות והרוך, הקבלה ללא שיפוט וביקורת, האצילות שלך.

אני נפרדת ממך בתחושה שזכיתי וזכינו בך לאורך כל הדרך.

אני שמחה בהרגשה שלא נשארו בינינו דברים לא סגורים, חשבונות, אי הבנות.

לפני שנים רבות, לקחתי על עצמי באהבה את המחויבות לדאוג לך עד סוף ימייך, לגרום לך להיות שלווה ומאושרת. 15 השנים בהן חיית עמנו, בעין-השופט, היו מן היפות – לך ולנו. הייתה לך עדנה גדולה.

בשנים האחרונות הפך "בית הדר" לבית אותו אהבת ובו אהבו אותך, כיבדו אותך ודאגו לך. אין לנו מילים להודות לאנשים מופלאים אלה.

וכשם שחיית את חייך באצילות שוחרת טוב, כך גם נפרדת מאתנו בעדינות ורוך, ונתת לנו אפילו זמן מה להבין ולהפנים. כמה מתאים לך.

תודה על שהיית שלנו ואתנו.

 

בשלום ושלווה,

בתך, שושנה