שמעון פלס

שמעון פלס

4/5/2001 - 6/3/1912

שמעון היה ידוע בקיבוץ דליה כאיש שתמיד ברך לשלום את כל מי שהוא פגש.

היום התכנסנו כולנו כדי לומר שלום, לך, שמעון, לשמעון מייסד הקיבוץ, חלוץ העלייה, מדריך התנועה, איש המפלגה, ידיד נפש, אב רחום, חנון, אוהב ובעל מסור ואהוב.

 

זה אמנם שלום, אבל לא נפרדים כי תישאר תמיד איתי כאשר אזכור לאכול בפה סגור ועם המרפקים לא על השולחן, כפי שאתה לימדת אותי.

 

... לא פעם חשבתי עליך כעל איוב. שהרי כמוהו, היית "איש תם וישר וירא מוסר וסר מרע".

לנו קשה להבין במה שאתה היית צריך לעמוד: לא רק שאיבדת את ראייתך, אבל גם הניסיונות הכושלים לרפא, גרמו לנזק במקום רפואה והיו מלווים בתקופות של כאבים שקשה לתאר אותם.

 

רק אילזה, שעזרה לך בשעות הקשות מכל, הבינה עד כמה סבלת.

רק בזכותם של אילזה ושל כוחך הפנימי הצלחת להתגבר על העיוורון ועל התקפי הלב ולחזור, עד כמה שזה אפשרי, לחיים הנורמאליים.

נהנית מבתך, בניך ובני הבנים.  בזכות כוחך הפנימי ובעזרת אילה, התגברת על מחלת הלב והגעת לזקנה ולשיבה טובה.

 

היית גם בעל אוהב ואהוב לאילזה.  אהבה שכזו אף פעם לא ראיתי.

אתה היית המעריץ הנאמן של כל מאמציה, כתיבה, שירה ועד לפיליטונים.

אבל אני יודע שאתה גם תרמת יותר מכפי שאחרים ידעו. בגלל צניעותך לא רבים ידעו על כל כישרונותיך בשטחי היצירה...

 

... אבל בסופו של דבר מי שיהיה חסר לי יותר מכל זה אתה, אבא שלי.

האבא הנדיב ללא גבול, שהיה תמיד סבלני ואף פעם לא הרים את קולו, אבא, שתמיד תמיד היה שם בשבילי, תמיד מוכן לסלוח ותמיד מלא אהבה.

 

אני אומר שלום, אבל תמיד תישאר איתי, שמעון, כי אתה הצתת בי את השלהבת של אידיאלים מוסריים ואהבת אנוש.

שלום אבא. אהבתך תמיד תישאר איתי.

 

ינאי