נעמי בנדור

נעמי בנדור

8/5/1995 - 26/3/1914

ילדותה של נעמי הייתה בבקאו שברומניה, עיר בעלת אוכלוסייה יהודית ניכרת, עם נציגות בולטת בשכבה הדקה של העשירים, בורגנות הזעירה במסחר ובמלאכה, וגם בפרולטריון התעשייתי. מתוך החברה היהודית המגוונת הזאת צמחה תנועת הוער הציונית.

נעמי הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" בשחר נעוריה, גדלה עימה והדריכה את הצעירות ממנה. בעיר זו הוקם סניף הכשרה של חלוצי "השומר הצעיר", בו גם התרכזו רוב חברי קיבוצנו מחבליה השונים של רומניה.

ההורים, בעלי אורח חיים מסורתי התקשו להשלים עם העובדה שבתם היחידה תהיה חלוצה, והפתרון נמצא בעלייה למשק הפועלות בנס ציונה. כאן רכשה נעמי את ידיעותיה הראשונות בחקלאות ובעיקר את אהבתה לארץ ישראל ולטבע הארץ. בהיותה במשק הפועלות שמרה על קשריה עם הגרעין הראשון של קיבוצנו במגדיאל, ועם תום הכשרתה הצטרפה לקיבוץ כשהיא מצוידת בידע חקלאי ומשקי שמצא את ביטויו בעיקר עם עלייתה להתיישבות בדליה.

במגדיאל הקימה את משפחתה עם שוניא וב-1940 נולדה בתם הבכורה נועה, ובהמשך: הדסה וענת. החובות המשפחתיות והחיים בצוותא עם איש ציבור ופעיל חינוך כשוניא, לא אפשרו לה להשתלם במדעי הטבע או בספרות שכה אהבה, אבל לא מנעו ממנה פעילות ענפה ומעורבות בחייו הפנימיים של הקיבוץ.

נעמי אהבה מאד את עבודתה בחקלאות, את הנוי המתפתח בדליה, ובייחוד את טיפוח גינת הסית, שהתמידה בו כמעט עד סוף ימיה.

לאחר תקופת עבודתה בחקלאות, עבדה נעמי בכל ענפי השירות, בחינוך, בהנהלת החשבונות ובתעשייה – ב"ארד". הייתה פעילה ומרכזת ועדות במשך שנים רבות.

בנעמי פעמה רגישות רבה לזולת והייתה בה הכרת אחריות עמוקה לגבי השירות שהחבר זכאי לקבלו, ואכן בדרך זאת מילאה את תפקידיה השונים. מראשית ימיה בקיבוץ הייתה בנעמי רגישות מיוחדת לתרבות החיים הקיימת והמתפתחת בקיבוץ.

היא ראתה בה תנאי הכרחי ואבן בוחן לערכי היסוד שלו, ולטעם קיומו. מתוך דביקות בערכים אלה, הביעה נעמי בנשים האחרונות לא אחת את חרדתה לעתידו.

בביתה הפתוח, הייתה נעמי מוקפת אהבתה והוקרתה של משפחתה הרחבה – בנות, חתנים, נכדים ונין – משפחתה שסעדה אותה בימיה הקשים, עד רגעיה האחרונים.

יהא זכרה ברוך.