יצחק דרור

יצחק (טוטו) דרור

9/12/2005 - 9/12/1914

דברים שכתב יושקו תדהר

הלך מאיתנו חבר, אהוב על הכל, שהשאיר אחריו מורשת של הזדהות עם הקיבוץ, עם תפקידיו, משימותיו וייעודו. ברוחו החיונית שפע אופטימיות אף במצבים הקשים ביותר. מן המפורסמות היא עידודו את המורל הירוד שלנו בימי מלחמת העולם השנייה, כאשר רומל היה בשערי אלכסנדריה. תוך דיונים במקלחת המשותפת, טוטו, מצויד בחדשות מן הרדיו של עין השופט, מצא תמיד נקודה המבשרת תקווה לניצחון בעלות הברית. לעומתו ניצב חבר פסימיסט, שתרם להתלקחות הוויכוח הפוליטי, האסטרטגי, לשחקים.

האנקדוטות השגורות בפיו אפיינו את כל משפחתו, במיוחד את אביו ואת אחיו.

הכינוי שהדביקו לו בתנועה "טוטו" (אבא), מסמל את האהדה שהוא זכה לה, כבר בסניף ההכשרה בטירגומורש. מסירותו לפעילות התנועתית בחו"ל, הביאה את המוסיקאי הזה למכור את הצ'לו שלו ולמסור את הכסף לשכר דירה עבור הקן השומרי שהיה במצוקה כספית.

תרומתו לחיי החברה ולהווי התרבותי הקיבוצי הייתה ניכרת מאד. זכורים לילות הריקודים ב"עין-חי" כשטוטו, הדי-ג'יי עם המפוחית, יוצא בהורה לוהטת או רוקד פולקה או קאזאצ'וק וזאת לארח יום עבודה מפרך עם הטורייה בפרדסי מגדיאל. המקהלה שהוא ארגן וניצח עליה, הייתה במרכז ההווי התרבותי של השנים הראשונות בקיבוץ.

טוטו היה המדריך הראשון בארץ בתנועת השומר הצעיר מצד קיבוצנו והקים את הקן ב"עין-חי" וברמתיים (היום הוד השרון) ובכך התנסה בפעולה חינוכית שברבות הימים הפכה למקצועו.

זכורה לי המסיבה שהכין במגדיאל, להולדתו של בכור הבנים שלנו וההכנות לאירוע זה עם שירי מקהלה מותאמים לכך.

תפקיד בולט מילא בתכניות כינוסי המחולות. אף הלחין מנגינה לריקוד "בוא דודי" על פי המילים של אילזה פלס.

טוטו היה איש יחסי ציבור מובהק. בלט בקשריו ההדוקים עם אנשי ציבור בתחומי תפקידיו. תרומתו לחיי הקיבוץ הייתה ניכרת מאד – מורה למוזיקה במוסד החינוכי, ריכוז ענייני הבריאות במשך תקופה ארוכה ומי ימנה את שאר מעשיו הרבים.

מתוך עבודתו במאפיית עין השופט נלקח לקרבות משמר העמק על "בית ראס", כחובש קרבי.

כל מעשיו היו ברוח טובה, בסבר פנים ובהומור טוב, מתוך כבוד לחבריו. הוא היה התגשמות האופטימיזם במיטבו.

יחסר לנו החיוך הכובש שלו עם ברכת "בוקר טוב" של יום חדש, של חבר שליבו היה מלא כרימון בנתינה לזולת וזכה לאהבת כולם.

יהי זכרו ברוך.