שמעון בין

שמעון בין

11/1/2000 - 19/4/1945

שמעון

אני בא לדבר לך איתך ועליך וקשה לי מאד.

אני נפרד ממך כחבר נעורים לקבוצה, כידיד ושכן קרוב, כמי שחייו קשורים בחייך ועכשיו –

במותך.

אני חושב שיש לך מה להגיד על זה דווקא אני מספיד אותך ואני גם מצפה לביקורת על התוכן -  חבל שהפעם לא נוכל להיפרד באיזה ויכוח קצר על העובדות והפרשנות עליהן, ויכוח שמשולבות הו כמה הערות ציניות וחיוכים בזווית הפה...

אם היית יכול – ואני מרגיש שזה קורה עכשיו – היית מציץ מהארון ודוחק בי, קצר רוח, לדבר בקיצור ולעניין: "חדל בירבורים ברשת!".

 

שמעון, תן לי לגמור את  הרעיון עד הסוף, אל תפסיק אותי!

 

כן, לך שמעון יש מה להגיד על כל דבר:

  1. כי אתה מחצין רגשות.
  2. כי אתה חייב לומר עכשיו מה דעתך ומהי עמדתך בנדון.
  3. כי אתה מ'נטורי קרתא' של הצדק, שומר המוסר הציבורי.

 

אנשים אוהבים אותך יותר בגלל זה? – לא!

אנשים מעריכים אותך יותר בשל כך? – כן!

איכפת לך אם נפגע מי מדבריך? איכפת מאד, כי אתה רגיש מאד.

יכול להיות שלא היית אומר משהו כדי שלא לפגוע? נראה לי שלא!

אולי הגיל מרכך מעט את המוטיבציות וניסיון החיים נותן "פיד בק'ים" ממתנים ויש גם אתגרים נוספים ומחויבויות חדשות.

 

שמעון, בוא נכניס להספד הזה משהו פסיכולוגי, 'פסיכולוגיה של מקצוענים בלי תעודה'.

אהבת לבחון אצל אנשים – את מה שמניע אותם ומה שקורה עמם, בעיקר את הקרובים אליך -  מנקודת מבט של חוקר נפש.

גם אני 'נחתכתי' אצלך בוודאי בהזדמנות זו או אחרת. אני אומר בוודאי כי אני, באופן אישי, לא אהבתי לפתוח בנוכחותך את רגשותיי.

אתה ואני: שני אנשים לא דומים באופיים אך דומים בכך שיש להם אגו מפותח – יש בזה משהו של שמן ומים: צמודים – אבל לא נפגשים!

כן, כעת תורך לתת את תגובתך על המשפט האחרון וגם לומר לי ש"אם אתה לא אוהב לפתוח רגשות זה בעצם לומר 'אני מפחד לפתוח רגשות' ".

אתה צודק: לא הייתי משוחח איתך על הרגשות שלי פנים אל פנים – אז אני אומר לך אותם פנים מול ארון.

 

בוא ונמשיך עוד שנייה לפסיכולוג:

אולי הכל, כל מה שאתה, שמיוחד בך, מתחיל בעצם מילדות עם אמא במשפחה חד-הורית?

אולי המשפחה הגרעינית שלך, הרחבה, שהקמת עם דפנה ועם ארבע הבנות, היא גם התרסה לעבר?

אולי ערך המשפחה המושלמת הוא משאת נפש שמחייבת אותך ליצור זוגיות חדשה, נפלאה, עם נורית?

 

והרי חיים רק פעם אחת וצריך...

..להספיק – אז אתה מספיק

..ולהתקדם – אז אתה מתקדם הלאה

..וללמוד – אז אתה לומד ומתחדש...

 

קצין אחראי בצבא ואיש למבצעים מיוחדים באזרחות:

יוצא לכל משימה ואתגר – ואפילו לטיול משפחות של שבת – מאורגן ומתוכנן:

מוביל, שולט בחומר, ממוקד – יש מפה ויש מצפן ויש יעד להשיג, אפילו אם ליעד קוראים כיף, בילוי או אהבה...

 

"תמצת, תמצת, ואל תגיד אאאא בין המילים" היית אומר לי – ואכן, נראה לי שהארכתי.

לא אספיק לומר כאן הכל והמעמד הזה, בבית הקברות, הוא ממש לא מתאים ולא בתוכניות שלך ושלי.

 

לפני שאסיים בוא וניתן כבוד אחרון לקבוצה שלנו שהולכת ונגמרת לנו בטרם זמנה:

את יואב ליווינו ביחד לכאן, את נורית, ואת עמירם ליווינו כולנו בששת הימים ואני, בשם כולם, מרגיש מן יתמות כשאתה נעלם פתאום והופך להיות רק חלק מהזיכרון של חיינו.

 

אוהבים אותך.

יהיה בסדר, תחזיק מעמד. ביי.

 

 

 

נחום סיון