דוד ביכלר

דוד ביכלר

29/4/2005 - 23/5/1926

דוד היקר,

 

איש משפחה חם אוהב ותומך. סבא מסור ומשקיע.

חייו אופיינו בעליות גדולות עם הרבה אור, יחד עם ירידות לתהומות חשוכים.

דוד, תאום לאחות, נולד בהונגריה בכפר וומושמיקולה ליד הגבול ההונגרי-צ'כי.

הוריו ניהלו חנות בשר מצליחה.

ילדותו הייתה יפה, הוא סיפר על הרבה טיולים ליער הקרוב עם מעיין מים צלולים ועצי פרי. אהב בעלי חיים, גידל שועלים קטנים, ציפורים, כלב וחתול ביחד. בגיל 13 התהפך הגלגל, אביו נפטר מהתקף לב ובוטלה חגיגת בר-המצווה שלו. בגיל 16 סגרו הגויים את כל החנויות של היהודים וגם את האטליז המשפחתי.

 

דוד פרנס את משפחתו ממכירת שטיחים שארג. כשהיה בן 18בשנת 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה, משפחתו עברה לגטו בתנאים קשים ומחלות. אמו ואחותו נרצחו באושוויץ. דוד שהיה חסון, הצליח לשרוד את עבודת הכפייה במחנה העבודה. לא פעם הוא גילה תושייה וברח, אך נתפס ונענש במכות חזקות על ראשו. במאי 1945 שוחרר עם כולם והצטרף לתנועת "מכבי צעיר".

 

בשנת 1946 הגיע לישראל למחנה סגור בעתלית. בגיל 20, בודד, בלי משפחה עבר לקיבוץ כפר המכבי וחייו קיבלו חזרה משמעות ופריחה. הוא עבד בפלחה, בדיר ובכרם. החיים הטובים לא נמשכו זמן רב.

מלחמת השחרור התחילה והוא נקרא להקים את קבוץ צאלים בנגב ולהלחם נגד המצרים. בגיל 25 הצטרף לקיבוץ כפר החורש להשלמה, אחרי עזיבת הוותיקים. שם, עבד 15 שנה פלחה עד שהכיר את רחל.

 

בשנת 1966, בגיל 40, עבר לקיבוץ דליה והתחתן עם רחל שלה כבר היו שתי בנות.

חייו חזרו שוב למסלול יפה, הוא עבד בפלחה ובעדר הבקר. יותר מאוחר עבר ל"ארד" ועבד שם במשך 20 שנה, יחד עם תיקון אופניים לחברי הקיבוץ, שבזה השקיע מסירות, אהבה והרבה שעות עבודה.

דוד אהב את רחל אהבת נפש. אחרי שנפטרה, בשנת 1999, פיתח את תחביביו – גידול דגים, גינה ועצי פרי.

דוד היה איש חם, צנוע וטוב לב. תמיד עזר וטיפל בכולם. אושרו הגדול ביותר היה טיפול במשפחה ובנכדיו.

מותו הפתאומי השאיר אותנו המומים וכואבים. גם כשהלך מאיתנו עשה זאת בדרך שהייתה כל כך אופיינית לו, בשקט, לא להפריע לאף אחד ולא ליפול לטורח.

נוח בשלום על משכבך איש יקר.

 

משפחת בן חורין