יצחק חזן

יצחק (איציק ) חזן

25/6/2006 - 16/11/1939

איציק שלי,

 

רציתי להגיד לך שכל הרגעים האלו והשעות והימים האלו היו בשבילי זכות והמובן מאליו. פגשתי אותך כך שוב במלוא אישיותך – גם כשכאילו לא נתת יותר קיבלתי ממך איציק שלי, יופי שאין כמוהו ואהבה מלוא חופניים.

 

עכשיו בשעת בוקר מוקדמת זו, כשאני כותבת לך אני רואה את החיוך שלך שנושק לכאב, את הכרת התודה שבאה עם נחישות מכאיבה, את הבעת הצער שנוגע בתקווה, מין תימהון ופליאה, וגם פיוס והשלמה.

 

כן היה שם הכל. ואתה בוודאי שומע אותי, ולכן גם מוסיף שכשהבנת באמת באמת ועשית כבר את כל מה שרק יכולת, בחרת ללכת אחרי הגורל מאשר שהגורל ילך אחריך. C'est la vie אמרת בהשלמה ובפיקחון מכאיבים.

נראה לי איציק, שאגדות האלים והגיבורים היוונים שאהבת מאז ולמדת מהם תמיד, באו לעזרתך ויכולת גם דרכם להביט על מה שקורה לך בסופו של דבר ולהשלים.

אמרת שעשית הכל במשך השנתיים אבל עכשיו זהו, אתה עייף.

וכך היה. שלום לך חמוד שלי, מתוק שלי, עכשיו הכל שקט לך ורגוע. גם פה נעשה שקט, אלא שפה מצטרף גם הכאב שלי והריק ולצידם זיכרונות ממך ומאיתנו והם נוגעים בכל צבעי הקשת.

נוח בשלום, הכל נגמר.  ואולי אתה ממשיך במקום הו אתה נמצא.

מי יודע אולי על כנפי אלבטרוס, אחד מאלו שקראת עליהם והתפעלת ממעופם.

 

 

הדסה