גדעון

גדעון פארן

21/9/2019 - 16/8/1941

גדעון אחי, אהוב יקר

 

מגיל צעיר אתה ההשראה שלי.

תמיד ידעתי שיש לי אח גדול שאיכפת לו ממני ויעשה הכול למעני.

כשאבא שלנו נפטר, היית בן 24,  ואני בן 11.  לקחת עלי אחריות כאבא ותמיד היית שם בשבילי.
החיוך שלך עם הציניות המושחזת, האנרגיות הטובות, חם הלב, החיבוק המשפחתי.
הקמת עם רבקה משפחה לתפארת.  השקעת את כל מה שאפשר לתת, את החינוך הנכון והיד המלווה להצליח.

 

זכית באושר גדול והמון נחת לראות את אורן ולימור, גדי ואיריס מירה ויניב -  מקימים משפחות מקסימות. איזה סבא מאושר היית. כל שהשקעת כאבא הכפלת והשקעת יום יום בנכדיך, התמלאת גאווה לספר על כל אחד ואחת מהם.

מדרכם של ילדיך נבטים נתיבי הליכותיך.

תמיד הושטת להם יד תומכת לעצמאותם, לקחת אחריות ולימדת  אותם להוביל לפי הדרך שלך. דרך של דוגמא אישית, יושר ועשיית צדק, ומעל הכול נועם הליכות וחיוך אמיתי.  בדרך הזו, ילדיך ממשיכים גם עם ילדיהם, נכדיך. 
הדרך שלך לא מסתיימת, והיא תמשיך הלאה והלאה.

 

היית איש של מעשים, עבודה קשה ופחות דיבורים. אהבת את ענפי החקלאות והתעשייה בקיבוץ, ותרמת רבות בתפקידי ניהול במפעל ובקיבוץ .
השכירים שעבדו בזוהר תמיד ציינו בפני איזה אדם מיוחד ומנהל טוב אתה. מאד מקצועי, מדבר בגובה העיניים, מתעניין ופותר בעיות אישיות ויודע לתת את הרגשת השייכות למפעל.
רוב חייך עבדת בתעשייה, אבל נראה שיותר מכל אהבת את העבודה בגידולי השדה בעמק.

שדות הכותנה הירוקים, הממטרות המתיזות על רקע השקיעה, קטיף הכותנה, הזהב הלבן, בסוף הקיץ, מהבוקר עד הערב אתה רץ לדחוף ולארגן שהכול ייגמר ויטופל בזמןלפני בוא הגשם.
נהניתי מאדמכל מפגש ושיחה איתך, אהבתי להיפגש בסלון ביתכם החם ומאיר הפנים, ההתעניינות שלך תמיד הייתה כנה, ישירה ומלאת תבונה.הקיבוץ היה תמיד הבית והבסיס, והמשפחה עיקר עולמך.

גדעון אחי, אהוב יקר, תודה שתמיד היית איתי.

מבטיח שנהיה בכל שנוכל עבור משפחתך, משפחתנו - ממש כמו שלמדת אותי, ממש כמו ההשראה שהיית ותהיה עד יומי האחרון !

חיבוק ענק לכל המשפחה. יהי זכרך מבורך.

מקווה שבדרכנו נהיה ראויים לדרכך !