יצחק סטרוסטינצקי (איציק)

טוראי, יצחק סטרוסטינצקי

י"א בניסן תרע"ג - לי"ח סיוון תש"ו
17/06/1946 - 18/04/1913

בן עדה ומשה. נולד ביום י"א בניסן תרע"ג (18.4.1913) בקישינוב שברוסיה. בהיותו עול ימים טולטל עם אמו לקרמנצ'וג שעל גדות הדנייפר, כדי להיות קרוב לאביו המגויס שיחידתו חנתה בקרבת מקום. בשנת 1917 חזרו בני המשפחה לקישינוב ושם נשאר יצחק עד עלותו ארצה. הוא היה בן מסור להוריו. נהג לעזור בעבודות הבית. בימי חופשתו נהג לנקות את הבית ולהקל על אמו את נטל העבודה. גם ביחסו אל חבריו הצטיין בנכונותו תמיד לעזור לזולת, לסייע לחלשים ולתמוך בנחשלים. לאחר שלמד ב"חדר" עבר ללמוד בבית הספר "מגן דוד" והוא בן שמונה שנים. הוא היה תלמיד מצטיין מיומו הראשון בבית הספר ועד לסיום הלימודים. כיוון שהיה מהיר תפיסה לא הזדקק לשינון השיעורים ועשה חיל בלימודיו. את הידיעות שרכש בבית הספר השלים והרחיב כדי שיוכל להיות לעזר לחבריו בכיתתו. הוא ראה חובה לעצמו למלא את אשר החסירו המורים. היה מרגש לראות את כיתתו של יצחק (כך קראו חבריו לכיתתם) מתכוננת לבחינות. יצחק, הנער בן השלוש עשרה, מחלק את הלומדים לקבוצות על פי רמת ידיעותיהם במקצועות השונים כדי שישלימו איש לרעהו את החסר, ואילו הוא היה משנן את החומר עם החלשים בכיתה. הוא שטבע את הסיסמא שבכיתתו "אין נכשלים בבחינות" ואף קיים אותהכל השנים. נטייתו ליסודיות ולשלמות ליוותה גם את פעילותו באגף הארצישראלי של תנועת "מכבי" שעסק בעיקר בפעולה ציונית תרבותית וחינוכית. אותה תקופה היה פעיל מאד ולעתים קרובות היה נוהג לעלות על משכבו לאחר חצות, משסיים את עבודתו בארגון פעולות בעזרה בלימודים בייעוץ ובהדרכה. יצחק היה בין מקימי קיבוץ עליה, "במעלה" בגולה בשנת 1932 ועלה ארצה בפלוגה הראשונה המאורגנת בשנת 1934. התקוות שתלו בו לא הוכזבו והוא עמד בראש מניחי היסודות לקיבוץ החדש. מעורה בכל, שכמו נטוי תמיד לשאת בעול וכולו נתון במפעל להקמת הקיבוץ. הוא לא ידע לאות, לא הרבה בשינה. שעות על שעות עבד וטרח במלאכת הבנייה. חבריו סיפרו כי לא רק בשקידתו הצטיין אלא גם ידע להתמצא בכל מצב, תמיד ידע איך לעשות ומה לעשות. בעיני רבים הוא היה האידיאל לאיש התנועה. משהוקם הפלמ"ח התגייס יצחק לשורותיו ונשלח לקורס מפקדי כיתות. לאחר הקורס מונה למפקד מחלקה. הוא היה אחראי לקבלת האנשים, לריכוזם ולחלוקתם למשימות השונות. הוא היה מפקד מסור ודייקן, הצטיין בפעולות שערך והתבלט בכל אשר עשה. בין פעולה לפעולה בהן השתתף, נהג לבקר בקיבוצו, קיבוץ דליה, לעשות עם משפחתו ולהעניק לבתו מזמנו ומאהבתו.

אור לי"ח בסיון תש"ו 17.6.1946)) נערך מבצע "ליל הגשרים" שבמסגרתו יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ אחד-עשר גשרי כבישים ומסילות ברזל בשמונה מקומות בארץ, על מנת לנתקה מן הארצות השכנות. יצחק יצא עם יחידת פלמ"ח לפוצץ שני גשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש, שנטו על נחל אכזיב. היחידה נתקלה באש שירו נוטרי הגשרים, וארבעה-עשר לוחמים נהרגו; שלושה-עשר מתוכם, ויצחק ביניהם, נהרגו כשהאש פגעה בחומר הנפץ שנשאו אתם וגשר הרכבת נהרס על הלוחמים שתפסו מחסה בן עמודיו. הוא הובא למנוחת עולמים בקבר אחים בבית העלמין שבחוף הכרמל. הניח אחריו אישה ובת.

בשנת תשכ"ח (1968) הועברו עצמותיהם של י"ג חללי הפעולה לקבר שנכרה בלב האנדרטה שהוקמה לזכרם במקום נפילתם