דברים שכתבו הבנים

(31/01/2018 19:02)

הי אבא,

היום אני נפרד ממך, ואני רוצה להגיד לך את מה שאתה כבר יודע: שאני גאה בך, וגאה יותר להיות בנך. ואני אוהב אותך מאוד.

במשך התבגרותי, אני מוצא יותר ויותר נקודות דמיון בינינו, ואני מקווה ומאחל לעצמי שאני אמצא עוד הרבה. אז ממתק, נוח על משכבך בשלום, אתה אתי בלב תמיד, ותלווה אותי גם בחתונה, וגם בילד הראשון, ובכל יום עד סוף חיי.

 

בנך,

יואב

 

 

אבא,

אני זוכר שיחה שהייתה לנו ליד המוסך, בדרך הביתה מהאורווה, כשהייתי בן שלוש-עשרה. התווכחנו בינינו. אתה אמרת לי שיחסים בין אב לבן יכולים להיות גם יחסי חברות, ולא רק יחסי הורות. אני טענתי שלא - אבא ובן לא יכולים להיות חברים.

 

אבא, בדרכך מאז, ובעצם גם עד אז, הראית לי שצדקת. באחת, היית אבא נהדר, ולפחות כמו שהיית אבא - היית חבר.

למדתי מדרך החיים שלך המון - באיך שהיית מדבר ומקשיב לאנשים בגובה העיניים, וחושב עליהם לפני שאתה חושב על עצמך. אצלך כבוד לזולת, אדיבות ואהבת האדם, גם אם הוא שונה או אחר, לא היו סיסמאות אלא מעשים יום-יומִיים.

 

אני אתגעגע לחוש ההומור השנון שלך, לבדיחות המתוחכמות, לכינויים שהדבקת לאנשים - שאימצתי בחום - למשחקי המילים המקוריים ולשפה המיוחדת שלך, שהפכה להיות השפה שלי. דע לך שצורת ההסתכלות שלך על החיים, שתמיד התמקדה בצדדים החיוביים והאופטימיים, תעזור לנו להמשיך הלאה מהיום, למרות הגעגוע העז.

 

אתה משאיר משפחה מלוכדת וחזקה, משפחה מורחבת שמרגישה כמו משפחה מצומצמת. אני רוצה להגיד לך תודה על 26 שנים של חברות, 26 שנים של למידה.

אז תודה, אבא אהוב, ולהתראות חבר יקר.

 

בנך,

יונתן