Rapoo- It solutions & Corporate template

04-9897345

צור קשר

Web-site@k2.dalia.org.il

שלח דוא"ל

ציוני דרך בהיסטוריה של קיבוץ דליה

 

1933
 ראשוני העולים מרומניה וטרנסילבניה מגיעים לכפר מל"ל, הדר רמתיים ובעיקר מגדיאל ("במעלה").
 ראשוני העולים מגרמניה מגיעים לכרכור ("במפנה").

 

1938  
 ב- 15.1.1938 -  נולד הילד הראשון "של הקיבוץ"  -  יורם ויטיס.
 ב- 11.1938 נבנה "מגדל הדבורים" (ע"י חברי גרעין "כרית" שהקימו מאוחר יותר את כפר מנחם).

 

1939 
 ב- 1.5.1939 שני הקיבוצים עולים על הקרקע  במסגרת ישובי חומה ומגדל -במגדל הדבורים.      
 בקבוצה הראשונה 25 איש מ "במפנה" (יוצאי גרמניה) ו- 25 מקבוצת "מעלה" (יוצאי רומניה).
 בסוף מאי 1939  -  החריש הראשון במחרשת צלחות באדמת דליה. קביעת הבעלות על אדמת קק"ל.
 הפעלת "מסבנה" (שראשיתה עוד בכרכור) ליצור סבון. מכאן תצמח בעתיד " זהר דליה".

 

שנות ה- 40 :
 בתחילת שנות ה-40 נוסד באורווה הראשונה של דליה ארגון הקניות "ארגון קיבוצי השומר הצעיר".

 

1940 
 "סדר פסח" ראשון נערך בצריף חדר האוכל ליד המגדל שבתוך החומה. לדעת אחדים (בעיקר הייקים) היה

   הסדר קרוב מדי באופיו לסדר הדתי המסורתי.
 סלילת "הכביש" (בעבודת ידיים מאבן מקומית) מעין השופט לדליה.    
 התחלת בנית נקודת הקבע  -  160 חברות וחברים + 14 ילדים. בשטח ההתיישבות עמד עץ תאנה

  בודד וסביבו שממת אבנים. האדמה שנועדה לקיבוץ הייתה דלה, שטחית ומכוסה בשכבת אבנים. 

  מקור המים היחיד במקום היה המעיין ליד בריכת השחייה של היום.
 שלוש הפרות הראשונות מועברות מכרכור לדליה (הרפת נסגרה בשנות ה-70).
 מוקם צריף חדר האוכל שמידותיו 9 X 16 מטרים (בשימוש עד 1958).
 ב- 22.9.40 - אבן פינה למבנה הקבע הראשון  -  בית התינוקות הישן. במגילת היסוד נכתב בין השאר:

  "מול אסון וכליה נאדיר את בנין העתיד".

 

1941
 הוקם הדיר ולידו ה-"מגבנה" לעשיית גבינות וה-"מטוויה" לטווית צמר הכבשים.

 

1942  
 הוקמו המכוורת והארנביה (בימי הצנע של מלחמת העולם היו הארנבות מקור הבשר העיקרי).
 ב- 7.07.1942 - הקבר הראשון באדמת דליה  - קברה של נעמי וייס ז"ל, אשתו הראשונה של אפרים רוזמן.

 

1943    
 הוקם הלול (נסגר בשנת 1973).
 המכונית הראשונה -  משאית וולבו ירוקה ומשומשת הנקנית ב- 2400 שטרלינג.
 
1944  
 בחג החומש לקיבוץ (שנערך בחג הביכורים) התקיים בחאן כנס המחולות הראשון לריקודי עם. 

  ההופעות המרכזיות היו הצגת "מגילת רות" ע"י חברי דליה והצגת "שיר השירים". 

  הכנוס נמשך יומיים, השתתפו בו 200 רקדנים וכ-3000 צופים  (כרטיס עלה 100 מיל א"י).

  בצד הלהקות הקיבוציות הופיעה גם קבוצת רוקדים תימנים מתל-אביב בהדרכת שרה לוי-תנאי, 

  לימים מייסדת להקת "ענבל"  http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3148563,00.html
 חברת הנוער הראשונה (הישראלית).  בהמשך מתגייסים חבריה לחטיבת יפתח בפלמ"ח ומשתתפים איתה

  בקרבות מלחמת השחרור. לאחר המלחמה מקימים את קיבוץ הראל ( אוק. 48). באמצע שנות החמישים

  חוזרים חלקם לדליה.
 
1945
 קורס ראשון למדריכי ריקודי עם,  נערך בקיבוץ דליה.
 נטיעת "גן ההורים" (מעל בריכת השחייה של היום) לזכר משפחות החברים שנספו בשואה.

  בעשור הראשון ניטע מטע תפוחי עץ ושזיפים. ניטע כרם וניטעו עצי זית וחרוב.


1946
 ליל הגשרים  -  איציק סטרוסטינצקי נופל עם חבריו אנשי הפלמ"ח בגשר א-זיב.

 

1947
 קורס מ"כים ארצי של הפלמ"ח (מחנה האוהלים של הפלמ"ח באזור הרחבה של היום).
 ערב הקמת המדינה, נערך כינוס המחולות השני, לראשונה באמפיתיאטרון הטבעי. 
   הכנוס נערך בשבת ועורר מחלוקת עם רבנים וכתבות חריפות בעיתונות החרדית בשל 
   חילול השבת. בכרוז מיוחד שהוציאה הרבנות "לכבוד" כנוס המחולות השני בדליה 
   נכתב:  "חילול שבת ברגל גאווה, עלבון הארץ והישוב ובזיון זכרם של קדושי האומה 
   באופן גס ומעליב. זהו תוכן 'ריקודי העם' שנערכו בליל שבת ב' בתמוז תש"ז בדליה, 
   העומדת על אדמת הלאום כחיקוי למנהג ארי-אלילי-קדום שהצורר הנאצי ימ"ש חדש 
   בשנות שלטונו... יגלה עפר מעיניכם אחים קדושים וטהורים, וראיתם איך מעלים את 
   זכרכם בארצנו במעמד שלושים אלף איש - בחילול השבת תפארת האומה, 
   שהייתה יקרה לכם יותר מחייכם, ובריקוד לעג של רקדניות ורקדנים לקול נגינת 
   התזמורת - זמן קצר אחרי שואת היהדות במיידניק, אושביצים וברגן-בלזן... אנו מוחים
   ומוקיעים לדיראון ולחרפה את 'מרכז התרבות' של ההסתדרות העובדים הכללית,
   יוזמת הריקודים, שלא שעתה לכל הפניות שנעשו לפני כן לבטל את ריקודי העם או 
   לדחותם ליום חול. במעשיהם אלה הם הפורשים מתורת האומה, מתנקשים בנשמת 
   חיה וחותרים תחת יסודות תרבות ישראל".שלטונות המנדט נבהלו מהכנוס ההמוני והטילו

   עוצר - העוצר רק הגביר את שמחת החוגגים. 

   הקהל שמנה כ- 25,000 צופים נשאר בלילה בשמחה בשטח לאות הזדהות עם

   הרקדנים.  רוב המשתתפים בכנוס היו צעירי ההתיישבות העובדת  וחברי הפלמ"ח. 

   לימים הוגדר כנס זה כפגישת המחזור של בני דור תש"ח, שרבים מהם לא ישובו משדות הקרב.
 ב- 2.11.1947  הקיבוץ נאסף בחצר התרבות על יד מכשיר הרדיו היחיד כדי להאזין להחלטת האו"ם.

 

1948
 ב- 2.2.1948 - הופעת הבכורה של להקת הצ'יזבטרון נערכה בדליה בפני חניכי קורס מ"כים של הפלמ"ח.
 ב- 14.5.1948 - קרב אווירי בשמי קיבוץ דליה. שני מטוסי ספיטפייר בריטיים מפילים מטוס מצרי מאותו דגם

  שתקף בטעות את שדה התעופה ברמת דוד לפני שהבריטים פינו אותו. המטוס המצרי הבוער הצליח לנחות

  באזור רמות מנשה של היום ונישבה ע"י אנשי הפלמ"ח.

  מקום שביו הראשון של הטייס המצרי,  ברפת של הקיבוץ, הפך מוקד משיכה לילדי הקיבוץ.  
 ב- 2.11.1948 נולד הילד הראשון "של השלמה א'"  -  הלל אילת.
 חפירת המקלט הראשון (ע"י בית התינוקות).
 ההשתתפות במאמץ המלחמתי במהלך מלחמת השחרור –  למשאית של הקיבוץ מותקן שריון קל והיא

  משתתפת בשיירות ההספקה לירושלים (נהג: פויקה)  
 המחרטות של מפעל הממטרות "ארד", תורמות את חלקן הצנוע לתעשייה הצבאית שעוד לא קמה. 

 

1949   
 קליטת חברת הנוער "ניר חדש": 
   בסוף 1945 הילדים ששרדו את השואה מצטרפים לתנועה בהונגריה. 
   עם איסור פעילות ציונית התנועה יורדת למחתרת ומתכוננת לעלייה בלתי לגאלית. ב-27/05/1945 -

   מגיעים באונייה "גלילה" לחיפה וב- 1949 נקלטים בדליה.  ב- 1952 - מתקבלים לחברות בקבוץ ומתגייסים

   לצה"ל (לנח"ל).
 

1950
 שנה זו תיזכר כשנת מפנה בהתפתחות הקיבוץ. בעקבותיה שונו פני האזור תכלית

   השינוי. חברת מקורות ערכה קידוחי מים בקרבת האמפיתיאטרון של כינוסי המחולות. 
   מקידוח בעומק של 374 מ' פרץ זרם מים בעוצמה של 300  קוב לשעה. 
   לראשונה יש בדליה מים לרחצה יום-יומית, לחקלאות ולנוי  (עד 1950 לא היו גינות

   ודשאים !). בעקבות הקידוח הראשון באו קידוחים מוצלחים נוספים שסיפקו את הנוזל

   היקר לדליה ולישובי האזור. מי הקידוחים משמשים עד היום להשבחת מי מוביל

   המים הארצי העובר בקרבת מקום. מציאת המים שינתה את פני החקלאות

   ופיתוח היישוב. נשתלו דשאים, גינות וחורשות, והאדמה החשופה כוסתה במעטה של ירק.
 ב- 27.2.1950 בשעות הבוקר של יום שישי, התכסתה דליה ביותר מ- 40 ס"מ שלג.
 יוני 1950  -  הצגת חגיגית לסיום כיתה ו' של כיתת "זמיר"  -  הבנים הראשונים של הקיבוץ.
 ספטמבר 1950  -  פתיחת המוסד החינוכי האזורי "הרי אפרים", ליד עין השופט, כמוסד משותף לקיבוצי האזור. 

  למדו בו ראשוני הבנים והבנות מקבוצת "זמיר".

 

1951
 כינוס המחולות השלישי -  הכינוס הראשון לאחר הקמת המדינה. הכינוס נערך בסימן מלחמת העצמאות,

  קיבוץ גלויות ובני מיעוטים. בכנס הועלו מסכות של חיים גורי ונתן אלתרמן.
 הקמת בית יצחק  -  בית התרבות הראשון (לזכר יצחק סטרוסטינצקי).

 

1954
 חנוכת מגרש הספורט (באזור הצימרים של היום).

 

1956
 ב- 11.10.1956 הוחלט על נטיעת הפרדס בעמק בשותפות עם משקי האזור.
 ב- 29.10.1956- מלחמת סיני : חברי ההשלמות  והגרעינים מגויסים למילואים. ראשוני הבנים

  זה עתה התגייסו.
 שלום דחבש ז"ל, חייל סדיר חבר גרעין, נהרג בסיני. היה בן 18 בנופלו.

 

1957
 חנוכת בריכת השחייה.

1958
 חנוכת "בית מרים" – מרכז לתרבות, ללימודי אומנות וספריה (תרומת משפחת ליהמן

  באמצעות משפחת בראון).
 הוקם בעמק ענף הכותנה במסגרת שותפות אזורית.
 חנוכת חדר האוכל החדש (האגף המערבי והעזרה).
 כינוס המחולות הרביעי נערך במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. הכינוס הוקדש לשלום ואהבה,

  לשבטי ישראל השונים, לטבע ולעבודה.

 

1965
 השלמת האגף העגול של חדר האוכל.

 

1967
 ב- 5-10.6.1967 - מלחמת 6 הימים : רבים מחברינו בסדיר ובמילואים משתתפים בקרבות בכל החזיתות.
 עמירם מנור ז"ל  נהרג ליד התעלה ועודד גינסבורג ז"ל נהרג בעמק דותן.

 

1968
 כינוס המחולות החמישי (האחרון !) נערך במסגרת חגיגות העשרים למדינת ישראל.

 

1968-1970  
 מלחמת ההתשה: רבים מחברינו בסדיר ובמילואים נוטלים בה חלק.
 גיורא קוסוביץ' ז"ל נהרג בעת שרותו במילואים, במוצב על גדות תעלת סואץ.

 

1971
 אוקטובר 1971 - המעבר לבית התינוקות החדש.

 

1973
 ב- 6.10.1973- פרצה מלחמת יום הכיפורים. יותר מ-100 חברים מגויסים לתקופה ארוכה.

  (חלקם משתחררים אחרי יותר מחצי שנה).
 בועז נחושתן ז"ל, איציק רייס ז"ל וגדעון דגן ז"ל נופלים בקרבות ברמת הגולן.

 

1977
 יוני 1977 - התחלת "ההגשה העצמית".

 

1980
 ב- 30.10.1980 פגעה בדליה סופת טורנדו שבאה מכיוון הים, תוך שהיא "מגלחת" עצי יער,

  את עצי הקיבוץ בחלקו הצפוני, וגורמת הרס רב לתשתיות, למבנים ולמפעלים.
 
1982
 ב- 4.6.1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה.
 עוזי אשכנזי ז"ל נופל בקרב במבואות צידון.

 

1988
 בספטמבר 1988 - המעבר ללינה המשפחתית (מינואר – רק בימי שישי. מספטמבר – שבוע מלא).
 נוסד- "מגדים" - בית הספר היסודי המשותף של דליה וגלעד.

 

1990
 ינואר 1990 - נוסד בית "סביון" לאוכלוסיה המבוגרת.
 ב- 1990 נוסד ענף "החמנייה".

 

1992 
 פברואר - סופת שלג נוספת.
 ב- 1.4.1992 -התחלת ההצבעה בקלפי.

 

1993
 החל מ- 1993 - "עומרים" - בית הספר היסודי האזורי בבעלות המועצה האזורית.
 

1995
 מ- 1995 - "מגידו" - בית הספר האזורי.

 

dalia abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות