חדשות אקולוגיות

49 שנה אחרי שסרט הפולחן "הציפורים" של אלפרד היצ'קוק נכנס לפנתאון סרטי האימה הקלאסיים בכל הזמנים,

הזכירו לנו השבוע מדענים מארה"ב כמה המציאות עולה על כל דמיון.

הסרט מגולל את סיפורם של תושבי עיירה קטנה הנתונים להתקפות רצחניות ובלתי מובנות של אלפי עורבים. אף שהעלילה נראית בדיונית, היא מבוססת על סיפור אמיתי שאירע ב- 1961 בעיר קפיטולה שבקליפורניה, ובו מאות שחפים תקפו בני אדם והתרסקו לתוך בנינים.

ביולוגיים ימיים מאוניברסיטת ואיזיאנה ערכו בדיקה מדעית של קיבת השחפים וממנה עולה כי הם ניזונו מאצות שהורעלו ככל הנראה מגלישת ביוב בעיר צפופת האוכלוסין, הרעלה שהביאה לשיכחון ולאובדן חושים וגרמה להתנהגותם האגרסיבית הבלתי מוסברת.

בספטמבר 2006 הוציאה רשות שמורות הטבע והגנים את העורבים האפורים מרשימת חיות הבר המוגנות והסבה את הגדרתם ל"מזיקים".

גם כאן קרה הדבר בשל התערבות האדם בסדרי בראשית.

העורבים האפורים מוגדרים כמין בהתפרצות שקצב ההתרבות שלו גובר עקב הגידול הניכר בשאריות המזון המוצעות להם במזבלות, בפארקים, בצידי הדרכים ועוד.

העורב הוא אוכל כל, וההתרבות המסיבית שלו משבשת את האיזון האקולוגי, אבל לא רק אותו.

ב- 5 השנים האחרונות תועדו גם בישראל מקרים רבים בהם עורבים תקפו בני אדם.

ביחס לשאר הציפורים העורבים נחשבים אינטליגנטיים וניחנים ביכולות למידה וזיכרון גבוהים בכל הנוגע לאויבים.

סברות גורסות כי הם תוקפים בני אדם בשעה שאלה מישירים מבט לעיניהם, אך ברוב המקרים הם "מסמנים" אדם החשוד כמבקש להרע להם, אותו הם יזכרו במשך שבועות ארוכים ואף יגייסו לכך כוחות נוספים.

כך, במאי 2008, פונו כמה תושבים מהקריות לבתי חולים בחיפה כשהם שותתים דם לאחר שעורבים צללו לעברם וניקרו בראשם, ולאחר שנסו על נפשם נפלו ונפצעו.

ב- 2007 היו אלה עובדי בית המשפט המחוזי שבמשך שנה שלמה הצטיידו במטריות וכובעים רחבי שוליים כמגננה מפני עורבים שהתנחלו בסמוך ותקפו אותם בפראות.

ב- 2006 תושב רמת השרון לא יצא מפתח ביתו ללא קסדה, ובקרית ים ובאילת תועדו מקרים של אנשים ש"סומנו" ולא יצאו מבתיהם ימים ארוכים מחשש לתקיפות עורבים שהמתינו להם בפתח ביתם.

בשנתיים האחרונות סבלו התושבים והתיירים מתוקפנותו של העורב ההודי שפלש לאילת מעקבה.

בעונת הקינון נסגרו לעיתים כניסות לאורחי בתי מלון כיון שבסמוך אליהם התנחלו להקות עורבים גדולות.

גם במסעדות נאבקו בעורבים תוקפניים שאכלו מתוך צלוחות הסועדים, הפכו כוסות, ניקרו בשקי אוכל ואפילו נטלו מטבעות נוצצים שהותירו את המלצרים ללא טיפ.

סקירה זו לא מבקשת להוציא "דין רודף" לעורבים, אבל חדירתם לאזורים שאינם טבעיים להם משבשת את האיזון האקולוגי.

אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, מעריך כי בארץ מעופפים עשרות אלפי עורבים. "אין מקום בעולם שיש בו כל כך הרבה עורבים אפורים כמו בישראל, ואנחנו, בני האדם, יצרנו את זה", הוא פוסק.

לדבריו, יש לצמצם את אתרי הפסולת אך זה לא נמצא בראש סדר העדיפות. יש גם חשש מיחסי ציבור שליליים למי שיתן ידו להמתת בעלי חיים.

תושבים יקרים שלום רב !

1. שינויים ודינמיקה:

לפני זמן מה פרסמנו את הטבלה של פתרונות הקצה לכל סוגי האשפה שאנו מפרידים. מסתבר שיש דינמיקה גם בפתרונות הקצה והמענה לפסולת המופרדת עדיין לא התייצב במדינת ישראל. פתרון אחד נסגר וקבלן פינוי האשפה שלנו מחפש פתרון אחר.
לדוגמה: מפעל פניציה שהיה מעוניין בזכוכית, כעת לא מעוניין באופן זמני (אנו מקווים) והזכוכית
שהתושבים מפרידים נאגרת בתחנת מעבר עד מציאת פתרון קצה אחר.
כמובן שיש להמשיך ולשים את הזכוכיות במיכלים המיועדים לכך. מקרה דומה קיים עם שקיות הניילון.

2. קלקר:

א. בכלוב הקלקר יש לשים רק קלקר לבן. קלקר מכל צבע אחר לא ניתן למיחזור לכן יש לזרוק לפח הירוק להטמנה.
ב. כל מגשי הקלקר, גם הלבנים, המשמשים לבשר, דגים וכל מזון אחר - אינם ראויים למיחזור משום שלא ניתן לרחוץ ולהסיר מהם את החיידקים באופן מוחלט. פתרון הקצה של הקלקר הלבן הוא פתיתים למילוי של פופים וכד' ולכן עליו להיות נקי מכל מזהם וריח לוואי אפשרי.

3. קרטונים / תבניות של ביצים: נא להשליך לפח החום -אשפה אורגנית בלבד. או לקומפוסטר למי
שיש. קרטוני הביצים אינם מתאימים למיחזור של קרטון ולנייר. הם עשויים מעיסה בעלת סיבים קצרים
מאד (חומר ממוחזר) שאין אפשרות למחזרו פעם נוספת. בפח החום ישמש קרטון הביצים כחומר
אורגני ובעיקר ישמש תחתית מונעת הדבקה של שאריות מזון וחומר סופח נוזלים של האשפה
האורגנית.

4. תזכורת ותקווה לעתיד: קרטוני חלב ומיצים יש להשליך לפח הירוק כי הם עשויים מחומרים שונים שטרם ניתנים להפרדה ולמיחזור. מסתבר שיש מכונה שמפרידה בין החומרים ובודקים עתה אם משתלם לרכוש אותה ולנצל את הכמויות האדירות של מיכלי החלב והמיצים.
ההצעה כרגע היא לא לקנות את המיכלים האלו אלא חלב במיכלי פלסטיק ומיצים בבקבוקים....

5. בקבוקי פלסטיק: ויש גם התקדמות – בזכות טכנולוגיית מיון חדישה, ניתן להשליך למיכל הבקבוקים כל סוג פלסטיק שנכנס דרך הפתח – כל סוגי הבקבוקים, דיסקים, קופסאות. לא להכניס למיכל זה אריזות מזון מפלסטיק, אותן יש להשליך למיכל הפלסטיק. בנוסף, תאגיד אל"ה אישר הצבת מיחזוריות נוספות לבקבוקים ביישובי העמק, במהלך החודש הקרוב.

6. מיכל האלקטרוניקה: עקב גניבות, ונדליזם והשלכת פסולת להטמנה למיכל זה, אנו נאלצים לנעול אותו ולהפכו לפח תיפעולי עבור הקבלן – לפסולת שהקבלן מנקה במרכז המחזור ושאינה בת מחזור. המועצה מחפשת פיתרון אחר לאיסוף פסולת האלקטרונית ומוצרי החשמל.

7. פסולת ביתית בלבד: מרכזי ההפרדה למחזור ביישובים נועדו לפסולת ביתית בלבד ! פסולת עסקית חקלאית ופסולת גושית – יש לפנות בנפרד בתיאום עם קבלן הפינוי.

8. טקסטיל – מיכל לבגדים: בכדי שבגדים אלו ישמשו אנשים נוספים, עליהם להיות במצב טוב, נקיים ויבשים. טקסטיל רב במצב לא ראוי נערם לצד המיכל במרכזי המחזור. מה שלא ראוי לשימוש נוסף יש להשליך לפח הירוק להטמנה.

9. מותר לטעות: אם השלכתם פסולת למיכל הלא נכון, או שהתלבטתם – אל דאגה. בתחנת המעבר או במפעל, חומר הגלם = הפסולת שהפרדנו, עוברת מיון נוסף לפני כניסתה למערך המחזור.

10. ציון לשבח: תושבי עמק חפר מפרידים בכל חודש 157 טון ! פסולת יבשה + 150 טון ! פסולת אורגנית למחזור. נכון שבהתחלה זה מעט מטרד, אך כשמתרגלים, קורים שני דברים – מתחילים לצרוך פחות בכלל ופחות אריזות בפרט, והנוהג הופך לחלק משיגרת היום שמתרגלים אליה.

תודה על שיתוף הפעולה
גילי וענת צוות מחזור מועצה

פורסם ב-הזמן הירוק ב- 26.1.2012

קבוצת יבנה- גדי סימון

גדי סימון, חקלאי מקבוצת יבנה, שחיפש כיוון חדש, שמע על 'רובו-נץ' מחברה לגירוש ציפורים ממסלולי המראה

בעזרת כלבים.

הטיסן דמוי הנץ, הובא לארץ ע"י חברת 'הזורע אקווטיק' מהזורע, שהוסמכה למכור ולהסמיך מטיסים.

ה'רובו-נץ' מצליח מזה שנתיים להרחיק דררות ממטעי השקדים של משמר העמק ומגל, זרעיות משדות הגזר בקיבוץ סעד, להקות דררות משדות החמניות של גבעת ברנר וחולדה, וממטעי השקדים של צרעה.

גדי למד לתפעל אותו ומונע בעזרתו נזקי ציפורים בצורה שקטה וירוקה ללא כל צורך בירי או פציעת ציפורים.

הצלחת הטיסן הוכחה כנגד זרעיות, דררות, קאקים, אנפות ואפילו עורבים.

אין עדיין הצלחות מול יונים שהן עקשניות ובשל תנאי הטסה בעייתיים מעל רפתות.

בתחילת פברואר יוצג הטיסן בתערוכת מו"פ ערבה בחצבה, וכן בתערוכת 'אגרו-משוב' בסוף פברואר בביתן רשות הטבע והגנים, אשר היו שותפים להבאתו לארץ

Ynet 3.10.11

המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובזים מצויים להדברת מזיקים בחקלאות חוגג שנתיים לקיומו. עד כה הצטרפו לפרויקט 160 חקלאים והותקנו למעלה מ-2,050 תיבות קינון לדורסי היום והלילה באזורי שדות ומטעים. "זהו כלי חקלאי ידידותי לסביבה שתורם לא רק לבני האדם, אלא גם לחיות", אומרים היזמים.

מסוכן היום להיות נברן בשדה חקלאי בו מוצבת תיבת קינון של תנשמת או בז מצוי. סכנת הציד מרחפת מעל בכל רגע. בשעות היום, הבז, דורס יום אופורטוניסט, דואה בשמיים וסורק בעיניו החדות אחרי מכרסמים בשדה. גם כשהחשיכה יורדת, התנשמת ממשיכה את משמרת הציד ותרה במיומנות חרישית אחרי חולדות, מריונים ועכברי בית.

שנתיים חלפו מאז שהושק המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות ואם תשאלו את יזמי הפרויקט - לחקלאים, לדורסים וגם למי שצורך בסופו של דבר את התוצרת החקלאית המכילה פחות חומרי הדברה, יש סיבה לאופטימיות זהירה.

"השימוש בדורסים כמדבירים ביולוגיים קיים בישראל מזה כשלושים שנה, אבל ברגע שכל השותפים חיברו כוחות ולקחו זאת צעד אחד קדימה, קיבלנו כלי חקלאי ידידותי לסביבה, שגם בני האדם והחיות יכולים להינות מפירותיו", אומר ד"ר יוסי לשם, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, שחשף אתמול (ה') את הישגי הפרויקט בשנה החולפת ביום העיון להדברה ביולוגית שנערך בשדרות.

היוזמה המשותפת לחברה להגנת הטבע – קרן ברכה, אוניברסיטת תל אביב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה, סבלה מחבלי לידה לא קלים וזקוקה לתמיכה כלכלית של מאות אלפי שקלים מדי שנה כדי להמשיך ולפעול בשטח, סחפה אחריה עד כה כ-160 חקלאים שגילו פתיחות לנושא.

"בכל השדות והמטעים בהם החקלאים נזקקו לשירותים שלנו, התקנו עד כה למעלה מ-1,700 תיבות קינון של תנשמות וכ-350 תיבות לבזים", מגלה לשם. "הדורסים קיבלו וילות מוגנות בשדה ובאזורי מטעים עם גישה למזון טבעי וזמין, החקלאים, בעזרת השקעה קטנה מצידם, זוכים להגנה על התוצרת החקלאית באופן טבעי יותר. יש כאן דו-קיום מבורך".

מחקרים מגלים כי זוג תנשמות מחסל בשנה כ-2,000 נברנים ומכרסמים שונים. תיבות הקינון המיוחדות מאפשרות להם גם להעמיד דורות חדשים של צאצאים ולספק להם מזון בקלות יחסית. גם הבזים מצידם, מגלים נאמנות רבה לתיבות הקינון ושבים אליהן מדי שנה. לדברי לשם, ישנן תנשמות שתועדו במשך תשע שנים באותה תיבת קינון.

אחת המטרות העיקריות בשימוש בהדברה ביולוגית היא לנסות ולהפחית את השימוש ברעלים נגד מכרסמים. הסכנה העיקרית היא שהרעל יפגע בחיות בר, באוכלוסיות של ציפורים נודדות, יחלחל לקרקע, למפלס המים ויגיע בסופו של דבר, אל בני האדם. לשם וחבריו לפרויקט מזכירים כי מדובר בשיטת הדברה שנחשבת לחדשה למרבית מהחקלאים, ורק באמצעות הדרכה מקצועית ותחזוקת הקשר עם החקלאים, אפשר יהיה לשמור על הפרוייקט בחיים.

מבחינת היזמים, האתגר הבא בשנה הקרובה הוא להרחיב את המיזם בקרב חקלאים נוספים ברחבי הארץ ולהטמיע את הנושא גם במגזר הערבי, שם לדבריהם, המודעות לנושא היא מצומצמת עד אפסית. במקביל, מתבצעת גם פעילות הסברה וחינוכית רבה בקרב בתי ספר ברחבי הארץ. כמו כן, מתקיימת פעילות מחקר מדעי, שבודקת את הסיבות לכך שתיבות קינון באיזורים ובסמוך לגידולים חקלאיים מסויימים, מאוכלסות בשיעורים גבוהים ואילו אחרות נותרות שוממות. במסגרת המחקר, נבדקת גם היעילות הכלכלית של ההדברה הביולוגית לעומת ההדברה הקונבנציונלית.

לפרסום המיזם באינטרנט היה תפקיד מרכזי בחשיפת הנושא לציבור ולחקלאים בפרט, במהלכו תיעדה מצלמה במשך 24 ביממה את המתרחש בתיבת קינון של משפחת תנשמות עם גוזלים במגדל מים בטירת צבי, דבר שהביא לנתוני צפייה מרשימים של מאות אלפי גולשים. "כשחקלאי מגיע בערב, עייף מיום עבודה בשטח, נכנס לאינטרנט ורואה שזוג תנשמות בטירת צבי, מביא אל תיבת הקינון מכרסם כל פרק זמן קצר, הוא מבין בסופו של דבר, שהדורס המופלא הזה, יכול לפעול למענו, גם כשהוא לא שם", מסכם לשם.

הסרט ביוטיוב: Hebrew version-The use of Barn owls and Kestrels as biological control agents

צילום: יובל דקס ורונן וטורי,

עריכה: יובל דקס ,

באדיבות החברה להגנת הטבע

מתוך אתר חברת הייעוץ-

AVIV AMCG http://www.avivamcg.com/he/article.aspx?id=13&type=1

מאת: גלי גלט שמחי- סמנכ"ל, תשתיות וסביבה

החברה העולמית לא יכלה עוד להמשיך ולהעמיד פנים כאילו היא מתפקדת בתוך מערכת אקולוגית בלתי מוגבלת.

פיתוח כלכלי שיהיה בר קיימא במסגרתה של ביוספרה סופית מחייב דרכי חשיבה חדשות.

בשנים האחרונות החלה להתפתח אסטרטגיה בקרב ארגונים עסקיים של התייעלות סביבתית המפחיתה את הפגיעההסביבתית של הארגון. מעבר מתעשייה שלוקחת מייצרת ומבזבזת למערכת המשלבת עקרונות כלכליים סביבתיים ואתיים.

גישת היעילות הסביבתית משמעותה "לעשות יותר עם פחות". והיא מתבססת על גישת הניהול הרזה (Lean) שמקורה במפעלי טויוטה היפנים. המתודולוגיה משתמשת בכלים כגון – VSM, 5S, זרימה, קייזן ו 3P לטובת השגת יעדי שיפור סביבתיים ושימוש מבוקר במשאבים טבעיים כגון – צמצום פליטות, חסכון באנרגיה, חסכון בשטחי ייצור ותפעול, הקטנת פסולות של המוצר, שינוי אריזות, שימוש חוזר, מחזור, הגדלת ניצולת משאבים וחומרי- גלם, ועוד. שיפור המדדים הסביבתיים מלווה בהפחתת עלויות ומכאן גם שיפור במדדים תפעולים. אלו פעולות WIN- WIN לארגונים.

מחקרים שנערכו בקרב ארגונים שאימצו מדיניות התייעלות סביבתית העלו כי זו הביאה לחסכון של 15 אחוז ויותר מההוצאות.

בספרה של פמלה ג'י גורדון "lean is green" מוצגים סיפורי הצלחה של 20 ארגונים מובילים ברחבי העולם שזכו לשיפור משמעותי בתוצאות העסקיות באמצעות יישום מדיניות של התייעלות סביבתית. חברת פיליפס חסכה יותר מ 400 מליון דולר בשנה באמצעות הפחתת הפסולת ב28%, צמצום צריכת האנרגיה ב 23%, וצמצום השימוש במים ב 34%. בסה"כ החיסכון היה גבוה ב 17% מזה לו ציפו בתחילת המהלך. מפעל פולארויד בסקוטלנד חסך 6 מליון דולר בשנה באמצעות שימוש חוזר באריזות ההובלה של ספקים.

ITT CANON חסכו כמיליון דולר בשנה באמצעות החלפת חומרים ממיסים הפוגעים בשכבת האוזןCFC) ) בממסים על בסיס מים שאינם מזיקים לסביבה. גם בישראל יש דוגמאות רבות לארגונים שהשיגו יתרון תחרותי וחסכון בעלויות באמצעות ביצוע שיפורים סביבתיים, בניהם:

AVIV AMCG הכינה לרכבת ישראל תכנית אב לטיפול בפסולת, במסגרתה קודמו מספר פתרונות: הפחתה במקור של כמות הפסולת, שימוש חוזר, מחזור, והטמנה. הפחתת כמות הפסולת המוצקה תביא להפחתת עלויות תפעול, הפחתת עלויות סילוק הפסולת, שיפור סביבת העבודה והבטיחות ומניעת מפגעים סביבתיים. בסופו של תהליך יחסכו לרכבת ישראל אלפי שקלים בחודש שיושקעו לטובת שיפור השירות לנוסע.

מפעל סמיקונדקטור מוביל המחויב למדיניות חברת האם הבינלאומית, הכוללת בין השאר מחויבות לסביבה פיתח מעבד החסכוני בצריכת האנרגיה ב 28-40 אחוז. יחד עם זאת מהירות הביצועים עלתה ב 40 - 50 אחוז. נושא נוסף שטופל הוא פסולת נייר שמקורה משימוש פנימי להדפסה וצילום לשימוש פנימי. כחלק מפעילויות ההפחתה ננקטו מספר צעדים: מעבר להדפסה דו-צדדית, המאפשרת חסכון של כמעט 50% באופן אוטומטי, הדפסה מוצפנת ((secure print ומעקב חודשי על צריכת הנייר - ע"פ מחלקות, ופרסום התוצאות לשימוש בנייר על לוחות המודעות של החברה, מה שיצר תחרות חיובית בין קבוצות העבודה. צעדים אלו הובילו לחסכון רב בעלויות המפעל.

תחום הניצול האנרגטי הוא בעל פוטנציאל גדול ביותר לחיסכון. בבנין "ירוק" שנבנה לאחרונה בחיפה, הותקנו מערכות בקרה משוכללות המאפשרות כוונון אישי של התאורה העילית ושל טמפרטורות האוויר בסביבה דרך המחשב האישי של כל עובד. הלבנת גגות בצבע לבן רפלקטיבי עשויה להניב חיסכון של כ- 20% בעלויות הקירור בעונת הקיץ. איטום מיטבי של החלונות והתקנת אמצעים לסגירה אוטומטית של חלונות/דלתות יביאו להפחתת עלויות המיזוג ומכאן לחסכון.

התייעלות סביבתית וצמצום הנזק הסביבתי של ארגונים הוא צעד חשוב והכרחי, במיוחד היום בעת משבר כלכלי בו נדרשת חשיבה על הקטנת ההוצאות של ארגון. אולם, בעתיד נדרש לחשיבה חדשה. במקום להאט את הזיהום נדרש לאמץ פתרונות יצירתיים כך שמוצרים וחומרים שאנו מייצרים, לאחר השלמת מחזור חייהם, יזינו משהו חדש ולא יהפכו לפליטות, פסולות או זיהומים.