אתרים אקולוגיים

מתוך האתר: http://www.neot-semadar.com/

קיבוץ נאות סמדר שוכן בנגב הדרומי, כ-70 ק"מ צפונית לאילת. הקיבוץ הוקם ב-1989 מתוך כוונה ליצור קהילה לומדת שבה ייבחנו בפועל שאלות על מצבו של האדם בעולם דרך יחסים, עשייה והתבוננות.

כיום חיים בנאות סמדר כתשעים חברים (בעלי משפחות ורווקים), כשבעים ילדים ובני נוער וכן מתנדבים בני כל הגילים מהארץ ומחו"ל, השוהים במקום לתקופות קצרות וארוכות ומוצאים בו פתח למבט רענן ועצמאי על חייהם.

ענפי המשק העיקריים הם חקלאות אורגנית, מרכז לעיבוד תוצרת חקלאית ובנייה, שהתייחסותה לצד האסתטי ולהיבטים האקולוגיים של בנייה מדברית ניכרת בכל המבנים. ענפים נוספים - מסעדת דרכים על כביש מצפה רמון - אילת, תיירות, מוצרים אורגניים, מוצרי אומנות ומוצרים אדריכליים. זהו יישוב דינמי ותוסס, וחיי היום יום - הפעילות המשקית, העבודה החינוכית, המפגשים, המגע עם הסביבה - הם השדה ללימוד.

אנחנו רואים בהקמת היישוב ובהתנהלותו ברוח זו את מימוש כוונתה המקורית של הציונות ומעשה חלוצי של ממש. Wwwneot-smadar.com

בעמק חפר קיימת מודעות רצינית לאיכות הסביבה.

במרבית היישובים קיימת הפרדה של סוגי הפסולת השונים:

בכל בית נמצא מיכל חום, שסופק ע"י המועצה, ובו מוכנסת הפסולת האורגנית. 

להלן הכיתוב שעל המיכל:

 

 

ברמת הנדיב ומושקע רבות בהדגשת המחויבות לקיים איזון בין אדם וטבע. במסגרת, משקיעה קרן רוטשילד במחקר, בפיתוח תכניות חינוכיות ובהנחלת הידע בתחומי הסביבה. 

מרכז המבקרים במקום היה לבניין הראשון בישראל אשר זכה לתו תקן של בנייה ירוקה. בבנייתו הודגשו חיסכון באנרגיה, השתלבות בנוף ומזעור ההשפעה על הסביבה.  
 
המחקר ברמת הנדיב, המתנהל מאז 1984,  נועד להיות כלי שרת ללימוד השפעת פעולות הממשק על המערכת האקולוגית, ולתרום לידע המדעי בארץ ובעולם.
לדוגמא, בשנת 1991 הוקם בין רמת הנדיב לעיירה הסמוכה אזור חיץ להקטנת נזקי שריפות, בו נכרתים השיחים ידנית ומוכנס בקר לרעייה בלחץ גבוה. הידע בדבר לחצי הרעייה ותדירות הכריתה הנדרשים לאחזקת אזור החיץ נבנה בשיטה זו, דרך ניטור קצב התחדשות השיחים לאחר כריתה ומדידת כמות הצומח העשבוני לאורך העונה בלחצי רעייה שונים.
 
במטרה לשקם אוכלוסיות של חיות בר, נערכו ברמת הנדיב לאורך השנים שני פרויקטים גדולים של השבת בעלי-חיים לטבע: השבה של שני מינים של דורסי יום - הנשר ובז הצוקים - אשר קיננו בעבר בחבל הים-תיכוני של ישראל ואוכלוסיותיהם נפגעו מאוד; והשבה של אייל הכרמל, אשר נכחד מהאזור עקב ציד בראשית המאה ה-20. ההשבה לטבע לוותה מתחילתה במעקב טלמטרי (באמצעות משדר) ובניטור הסימנים המשניים שהותירו בעלי החיים בשטח: עקבות וסימני אכילה.
 
http://www.ramat-hanadiv.org.il